יחידת אגוז הייתה בין הראשונות שהוקפצו לדרום לפני שלושה שבועות, ב-7 באוקטובר. "באותו יום הייתי אמור לטוס למשלחת בארה"ב", מספר סרן ד"ר ג', רופא היחידה, שהגיע ראשון עם מפקד אגוז למוצב כיסופים. "כששמעתי את ההתרעות הראשונות על חדירת מחבלים, אירגנתי מהר ציוד וירדתי לדרום".
עוד בנושא זה:
במהלך היממה הראשונה למלחמה, טיפל סרן ד"ר ג' ב-37 פצועים תחת אש, אזרחים וחיילים, והציל את חייהם. אחד הרגעים המשמעותיים ביותר עבורו היה כששמע את הדיווח בקשר על הפציעה הקשה של מפקד היחידה, סא"ל מ'. "חילצו אותו בדוד (רכב ממוגן), וכשפתחתי אותו כדי להבין את מצבו, חשבתי שהוא מת", הוא משחזר. "הפציעה שלו הייתה מאוד קשה והוחלט להתחיל ניתוח בשטח. הצלחתי לייצב אותו והוא פונה למנחת הקרוב, משם מסוק של 669 פינה אותו לסורוקה. זו הייתה אחת הפציעות הכי קשות שיצא לי לטפל בהן אי פעם".
סרן ד"ר ג', הרופא של אגוז: "הפעולה היא על אוטומט. רקטות נפלו 50 מטר מאיתנו ואין לך זמן בכלל לחשוב על עצמך או לעכל את מה שקורה. המטרה היא לעשות כמה שיותר בכמה שפחות זמן, להציל כמה שיותר אנשים"
ד"ר ג' כבר טיפל בפצועים תחת אש בעבר, אבל "באינטנסיביות ובכמות כזו לא נתקלתי מעולם", הוא אומר. "הפעולה היא על אוטומט. רקטות נפלו 50 מטר מאיתנו ואין לך זמן בכלל לחשוב על עצמך או לעכל את מה שקורה. המטרה היא לעשות כמה שיותר בכמה שפחות זמן, להציל כמה שיותר אנשים".
סרן ד"ר י', רופא ביחידת דובדבן, היה בדרכו לכפר עזה כשנתקל במראות הקשים והבין שמדובר ב"אירוע בסדר גודל שלא הכרנו ולא נערכנו אליו". הראשון שי' טיפל בו היה שוטר שנפצע קשה, וכך התחילו יומיים של חילוץ פצועים תחת אש, קליטה, ייצוב ופינוי לבית החולים. "היו לא מעט חילוצים מורכבים", הוא מספר. "חילצנו איש כיתת כוננות מגג דרך הבוידעם, ואיש מילואים שהיה שרוע על הדשא בשטח השמדה והקפנו אותו בכלים ממוגנים. ההחלטות התקבלו במצב של משאבים מוגבלים והשיקולים היו רוחביים ככל הניתן, כי שימוש בציוד לטיפול בפצוע אחד יכול למנוע טיפול בפצוע אחר".
אחד הרגעים שלא יישכחו היה הרגע שבו טיפל בחברו הטוב ביותר מהיחידה, שנפצע באורח אנוש ומת מפצעיו. "זה היה מאוד קשה", הוא אומר. "תמיד התאמנו לאירוע רב-נפגעים, אבל המוח האנושי לא היה יכול לחשוב או להמציא אירוע כל כך קשה כמו שקרה. אבל אחד הדברים שעוזרים לי להתמודד הוא שבאמת הצלנו חיים ויש נקודות אור מאוד משמעותיות בלחימה. אחרי שבע שנים של לימודים ועוד שנות אימונים, תמיד מדברים איתנו על הצלת חיים בשדה הקרב ופתאום זה קורה".
אחרי הימים הראשונים של הלחימה, ד"ר י' ורופאים צבאיים נוספים התאמנו עם אנשי רפואה בכירים בארץ. "אני יכול להגיד בוודאות שאנחנו יותר מוכנים עכשיו מאשר לפני האירוע. להגן על חיילים ואזרחים זו כל המהות של התפקיד", הוא אומר. "כל לוחם בשטח צריך לדעת שיש מאחוריו איש רפואה שידאג לו כשצריך, ואני משתדל לתת להם את הדחיפה קדימה, שלא משנה מה יהיה, אנחנו ננצח".
סרן ד"ר ד', רופא יחידת מגלן, הוקפץ באותה שבת בבוקר לגזרת נחל עוז, ובמשך שלושה ימים נשאר בקיבוץ עם היחידה ולצד הטיפול בפצועים השתתף בטיהור השטח ממחבלים. "בבוקר התחלתי לחייל מילואמניקים, ותוך כדי קיבלתי טלפונים מלוחמים בשטח שיש כבר פצועים", הוא משחזר. "העברתי את החיול לצוות אחר ויצאתי לשטח. בכל מקום שנתקלנו בפצוע עצרנו וטיפלנו בו. כשהגענו לנחל עוז, המשימה הייתה לכבוש אותו מחדש. עיקר המורכבות הייתה בפינוי פצועים".
סרן ד"ר ד', הרופא של מגלן: "תושבי נחל עוז היו מבוהלים אחרי התופת שהם עברו, וכשהם ראו חיילים זה נתן להם כוח. יחד עם כוח מסיירת גבעתי עשינו כל מה שיכולנו כדי להרגיע אותם ולהיות שם בשבילם"
בתום טיהור הקיבוץ, הכוחות החלו לעבור בבתים כדי להוציא את התושבים ולהעביר אותם לנקודות האיסוף. "הם היו מבוהלים אחרי התופת שהם עברו, וכשהם ראו חיילים זה נתן להם כוח. יחד עם כוח מסיירת גבעתי עשינו כל מה שיכולנו כדי להרגיע אותם ולהיות שם בשבילם", מספר ד"ר ד'.
הדבר שהכי נחקק בזיכרונו היה רוח ההתגייסות והלחימה. "בדרך ליחידה אספתי את הסגן שלי והוא דיווח שהתייצבות המילואים עומדת על 100 אחוז, וגם מי שלא נקרא ניסה להגיע כמה שיותר מהר ולעזור. היו שם פרמדיקים ורופאים מעל גיל 50, וגם כאלה ששהו בחו"ל והודיעו שהם מגיעים מיד. זה היה מאוד נוגע ללב ומראה את העוצמה שלנו. מעבר לזה אני מאוד אוהב את העוטף באופן אישי. זה חבל הארץ היפה ביותר בישראל, ולראות אותו אחרי הזוועות, שרוף וחבול, זה לא פשוט".
פורסם לראשונה: 00:00, 29.10.23
